שי דרומי ,בן 47, נולד להורים ממקימי קיבוץ אורים שבנגב המערבי. שם בשדות אורים נצרבו בנפשו לראשונה אהבת האדמה והיסודות החקלאיים. שי אהב את הארץ והרבה לטייל ולשוטט בנופים שכל כך אהב. לאחר מספר שנים עזבה המשפחה את קיבוץ אורים ועברה לבאר שבע. לאחר ששבע מטיולים בעולם , עבד מספר שנים בתיאטרון באר שבע כעוזר במאי , עבר למרכז לטובת לימודי משחק בבית צבי ושיחק כניצב במספר סרטים.כאיש רוח, רגיש ואכפתי הרבה לבטא עצמו באמצעות ציור, כתיבה , הלחנת שירים ואהב לבלות לבד ועם חברים בנגינה והקשבה למוסיקה. כל אותה עת, המשיך שי לחלום על מקום משלו בו יוכל להגשים את חלום ההתיישבות הפרטי שלו .

לפני כ-20 שנה החליט להתנתק מהנדודים והחיפושים לטובת אותו חלום ישן ,להקים חווה חקלאית בנגב ולגדל עדר כבשים. הוא אסף את כל חסכונותיו ורכש מידי קודמיו את זכויותיהם בחווה הסמוכה לישוב מיתר. הוא רכש את העדר הראשון שלו מידי שכניו הבדואים ,הקו שהנחה אותו בבחירת העדר וסוג הכבשים ,מקורו באמונה שהדרך הכי נכונה היא לגדל כבשים מקומיות ולהוציא אותן למרעה המקומי . זו גם הסיבה שלאורך השנים התנגד לשימוש בספוגיות כשיטה להגדלת העדר ,למרות הרווח הכלכלי שהשיטה טומנת בחובה. שי לא האמין בקיצורי דרך ודבק באמונתו כי גידול טבעי ,התמדה ומסירות ישביחו את העדר ויחסכו מחלות ובעיות שעלולות לצוץ בתהליכים מואצים.

שי דרומי הוא איש אדמה ורוח , איש לבבי, תומך ואוהב. האהבה הזו חובקת את שבילי ונופי הארץ ואת התושבים והשכנים המאכלסים אותה. למרות הקשיים הכלכליים בהם היה שרוי, תמיד דאג לתת ולעזור. אם זה לילדים במצוקה, כשהוא משמש להם אוזן קשבת, או לצעירים רבים שמצאו את דרכם לחווה כדי ללמוד ממנו ולהיעזר בניסיונו הרב בתחום גידול הצאן.
שי מאמין שאסור לוותר על הקשר עם האדמה, כי אז נקטעים השורשים והנשמה גוועת. הוא ראה אנשים המגיעים אליו לחווה כדי להירגע מחיי העיר הלחוצים, מאותו מעגל יום-יומי של עבודה - בית וחוזר חלילה. חלקם נשארו בחווה לתקופות שונות כדי לעזור ללמוד ולהירגע ושי קיבל אותם באהבה .
עם השנים התפתחו מערכות יחסים מצוינות עם שכניו הבדואים שבאו לידי ביטוי בעזרה הדדית וקשרים חבריים עד עצם היום הזה.

במהלך השנים עבר שי טלטלות רבות וקשיים כלכלים וגם הבדידות לא הייתה פשוטה, אך בדרכו העיקשת המשיך ונאחז בציפורניו בקרקע שכל כך אהב. הרבה פעמים נשאל מדוע אינו קם ופשוט עוזב. התשובה הייתה פשוטה: ההנאות שלו הן לא מקניות יקרות, טיולים לחו"ל, שי נהנה מהדברים הפשוטים, מהגשם הראשון שיורד במדבר, מהשיטפון הגואה בנחל, אז הוא מנסה לבנות רפסודה ולהינשא על עוצמת הזרמים. הוא נהנה מהמלטות הטלאים הצעירים, להאכיל בבקבוק טלאים שננטשו ע"י אימם, מניסיונם הראשון לעמוד על רגליהם, מנדידת הציפורים פעמיים בשנה בשמי הארץ, ובשנה האחרונה, מבנו הבכור שנולד - איתמר.

חלום העדר הטבעי שיגדל, ירבה את עמו וישתבח עם השנים נקטע כבר בשנים הראשונות אז נגנב ממנו כל העדר בין לילה. הגנבים אשר אינם בוחלים באף אמצעי הרגו טלאים שהשמיעו רעש ומיהרו להוביל את הכבשים לשטחים. בעזרת חברים , יח' המודיעין של מג"ב ושיתוף פעולה עם הרמטכ"ל המיועד גבי אשכנזי שפיקד אז על הפעולה , אותר חלק מהעדר באחד הכפרים הסמוכים לחברון והובל במשאיות בחזרה לחווה. במהלך השנים נגנב העדר שלוש פעמים נוספות מבלי שיימצא ושי בשלו, מתעקש להמשיך. שוב ושוב רכש כבשים והתחיל כל פעם מחדש להגדיל את העדר צמוד לעקרונותיו ועד לגניבה הבאה.
הגניבה האחרונה של העדר הייתה לפני כשנה וחצי ומאז הבחין בלחץ מתמיד מצד הגנבים לפרוץ לחווה כדי לבזוז אותה. מפעם לפעם הבחין בחיתוך הגדר ההיקפית כהכנה לגניבה הבאה ומיהר לתקן אותה.
לפני כחודשיים לאחר שסיים שורה של טיפולים ותיקונים יקרים בטרקטור והכין אותו לחריש וזריעה הגיע לחווה באישון לילה גנב שהצליח להניע את הטרקטור והתחיל לצאת משטח החווה ,שי רדף אחריו ברגליים יחפות וכשהבחין בו הגנב עזב את הטרקטור וברח.
מאז אותו אירוע הקפיד שי להכניס את הטרקטור לחניית לילה בתוך הדיר המגודר ביחד עם חמישה כלבי שמירה. שבועיים לאחר מכן הגיעו שוב גנבים לחווה ,הרעילו את כל חמשת הכלבים השאירו אחריהם כלי פריצה וסכינים והצליחו לגנוב את הטרקטור.
מאותו הלילה בילה שי את לילותיו על ערימת חציר בדיר וכשהיה קר מידי ,בחדרון שבנה בתוך הדיר, שומר על הכבשים ומעט הרכוש שעוד נותר לו.

ביום שישי ה- 13/1/07 לאחר שסעד עם משפחתו וחבריו את סעודת ליל השבת יצא שי אל הדיר כדי לשמור כהרגלו והתמקם בחדרון שבתוך הדיר. שוב, באישון לילה שמע רעשים קפץ החוצה, ראה את כלבו המורעל גוסס ואת גדר הדיר הפרוצה והבין שהוא נתון בסכנת חיים אל מול ארבעה גנבים רעולי פנים. כל שעשה היה להגן על עצמו ועל בני משפחתו. עכשיו שי נאשם בהריגה, נמצא במעצר בית בתנאים מגבילים הרחק מהחווה וממתין לדיוני בית-המשפט וייאלץ להילחם על חפותו ולהוכיח שהוא הקרבן האמיתי ולא הגנבים.

המשפחה התומכת וחבריו הטובים מתגייסים ביחד עם אלפי אנשים טובים ברחבי הארץ ובעולם כדי לעזור לשי להוכיח את האמת ולהוציא אותו מהר ככל האפשר מהבידוד שנכפה עליו אל מרחבי החווה ואל הכבשים ,שם מקומו.